י"ב באייר תשפ״א 25/04/2021 פעימות חיים בס"ד בשבוע שעבר יצאתי לחצר הבית שבו אני גרה.מהטראסה שמוליבתוך כל הירק שנשפך משם ומרנין את ליבי,הציצו אלי פרחים סגולים, חדשים. פרחים שלא הכרתי.בימים הבאים הם נפתחו למעין אשכולות של פרחים פעמוניים.אינני יודעת אפילו את שמםאבל כל פעם שיצאתי התבוננתי בהם והרגשתי רעננות והתחדשות. תהיתי מהו הדבר בפרחים האלו שעושה לי טוב כל כך.ובכן, למעשה אנו גרים בדירה הנוכחית בינתיים פחות משנה.עברנו לכאן בקיץ שעברוכשהגענו אזפרחו על הצמחייה הנשפכת מלמעלה – פרחים וורודים.כל אחד בקוטר של כארבע סנטימטר. כל אחד פורח בפני עצמו.יפים, ענוגים וחמודים.בשבת כשיצאתי להתפלל בחצרהשביל היה מנוקד בפרחים כאלו שנשרו מלמעלה. הרגשתי כלה 🙂 הסתיו הגיע והחורף אחריו.הצמחייה סיפקה לחצרנו עלי שלכת בכמות מסחרית(ביתי הצלמת נהנתה מזה מאוד ואף הפיקה מהשלכת תמונות מדהימות)וכשהגיע האביב ציפיתי שוב לפרחים המוכַּריםוהנה, הפתעה. אשכולות פעמוניים של פרחים סגולים.איך זה קרה?אני לא יודעת.אולי זו צמחיה מעורבת.על כל פנים, אותי זה ריגש מאוד. התרגשות רכה ונעימהותהיתי לעצמי מה הדבר המיוחד בפרחים הרכים והענוגים האלהשעושה לי טוב כל כך. המסקנה שהגעתי אליה היא:אני הרי יודעת שעוד מעט זה יתחלף.הקיץ מגיע ואיתו יבואו הפרחים הוורודים שהכרתיוהאשכולות הסגולים יעלמו עד האביב הבא.הפרחים היפיפיים האלו מפגישים אותי עם חוויה של כאן ועכשיו.כאשר אני מתבוננת בהם ויודעת שהיום זה כך ומחר זה אחרתזה גורם לי לחיות בצורה מלאה יותר את הרגע הזה.חשבתי על כך כמה זה נדיר בעולמנו התזזיתי.לפעמים החיים שלנו מורכבים ממין שרשרת של דילוג מהרגע הקודם אל הרגע הבא.מרוץ מרוץ מרוץ.אפילו את מסיבת הסידור של הילדה בת השש אנחנו רואות מבעד למסך המצלמה הדיגיטליתומדמיינות איך נהנה מזה כאשר נצפה בזה בעתיד / בבית / עם סבתא.הכל כמובן בסדר גמור.עם זאתיש משהו עוצמתי ומחייה ממשבלקחת לעצמנו חלקיק של זמןולרגע קצר – לחיות את מה שקורה עכשיו.לחיות את החיים האמיתיים.לפגוש אותם.למשש אותם. איפה זה פוגש אותנו כאימהות?לפעמים אנחנו נמצאות במרוץ תובעני.מלהטטות בין עשרות משימות.זה נפלא ומקדם ומוסיף לנו אין סוף זכויות נצחיות.עם זאתכמה טובמדי פעם לעצור,לקחת אויר,לנשוםולכמה רגעים – לחיות את ההווה. לחיות אותו בצורה מלאה.זה יכול לפגוש אותך כשאת מאכילה את התינוק.בראש עוברות לך עשרות תכניות.מה היה קודם? מה קורה עכשיו מעבר לדלת ומה עלי לעשות תכף.רגע. עצור.עכשיו אני פה עם התינוק.לרגע קצרחיה את הרגע הזה.מאפשרת לעצמי את התחושה המיוחדת של הביחד הזה.של הנתינה.של ההתחברות לפעימות חיים עדינות שקורות ברגע זה ממש.איפה זה פוגש אותך? נ.ב.רוצה לשדרג את חוויית האימהוּת שלך? הקליקי כאן. מתחברת לדברים? יש לך הערות? הארות? השגות?מזמינה אותך לכתוב לי לדוא"ל: Estihes@gmail.com או להשאיר תגובה בטופס למטה.אשמח לשמוע ממך (: למאמר הקודם "הוא לא מוכן להיות רגע אחד לבד" הקישי כאן. למאמר הבא "על איזון וחוסר איזון" הקישי כאן. תגובתך: שם פרטי: דוא"ל: כותרת ההודעה ההודעה שלך שליחה לפרטים על סדנת "אימהוּת - מהישרדות להגשמה" הקליקי כאן. לפרטים על סדנת "אמא ילד סיפור"הקליקי כאן. לפרטים על הקורס"בית רגוע - ממתח ודאגה לנינוחות ורגיעה"הקליקי כאן. לקבלת המדריך"כך תגרמי לילדים לשמוע בקולך"הקליקי כאן. לקבלת המדריך"הדרך השלישית לספר סיפור"הקליקי כאן. לקבלת הספרון "מעשה בהרמוניה"הקליקי כאן. להצטרפות למועדון "אמא לעניין"הקליקי כאן. לעמוד הספרים של אסתי הסהקליקי כאן.