י"ז בסיוון תשפ״א

28/05/2021

לא הספקתי כלווווווםםם!!!!!!!!

בס"ד

מכירות את משפט הקריאה שבכותרת?
זה קורה בדרך כלל בסוף יום עמוס במיוחד.
את צונחת על כסא מזדמן
ומתמכרת בתסכול למסקנה:
"לא הספקתי כלום היום".

תפקיד האימהוּת עשוי להיות מתגמל ומרנין,
עם זאת הוא גם תובעני מאוד
ודורש השקעת משאבי גוף, זמן ונפש.

מהו הדבר שיכול להעצים את האימהות בתפקידן
ולמלא אותן באנרגיה שאותה הן כה צריכות?

התשובה היא "משמעות".
כאשר את מודעת למשמעות הגדולה שיש למעשיך
זה נותן לך כח, מוטיבציה וסבלנות.

במייל הזה אני רוצה לשתף אותך ברעיון
שפקח את עיני והעניק תוספת משמעות מעצימה לחיי היומיום בבית.

בהפטרה לאחר תפילת מנחה של יום הכיפורים
יש תיאור מפעים של מעשי חסד
שכאשר אנחנו קוראים אותם אנו עשויים להתפעל מאוד
אך גם להרגיש שזה כל כך רחוק מאיתנו.

"הלוא פרס לרעב לחמך
ועניים מרודים תביא בית
כי תראה ערם וכסיתו"

מי באמת יכול להיות בדרגת חסד כזאת?!

הפסוק מסיים במילים:
"ומבשרך אל תתעלם".
מפרשים על כך צדיקים: חסד מתחיל בבית.

זה אומר שכשאת מכינה לילדים סנדוויצ'ים
את מקיימת את "הלוא פרוס לרעב לחמך".

כשאת מקבלת את ילדייך בצהרים
את מקיימת "ועניים מרודים תביא בית". הרי אין להם בית אחר.

וכשאת מפעילה את מכונת הכביסה
את מקיימת "כי תראה ערם וכיסיתו".

המשך הפסוקים מתארים את הטוב שיזכה מי שעוסק בכל הדברים הנפלאים הללו:
"אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח
והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך
אז תקרא וה' יענה
תשווע ויאמר הנני"

שתהיה לך הצלחה
והרבה נחת
מילדייך
ומעצמך!!!

 

נ.ב.
רוצה לשדרג את חוויית האימהוּת שלך? הקליקי כאן.

 


מתחברת לדברים? יש לך הערות? הארות? השגות?

מזמינה אותך לכתוב לי לדוא"ל: Estihes@gmail.com 

או להשאיר תגובה בטופס למטה.

אשמח לשמוע ממך (:

תגובתך: