ט' בשבט תש״פ

04/02/2020

היא מתחמקת ממני?

בס"ד

בטיפ הקודם דיברתי על החשיבות
של ביטויי חיבה ורגעים נעימים עם הילדים.
בעקבות כך פנתה אלי אחת האימהות בשאלה:

אסתי יקרה,
אהבתי מאוד את מה שכתבת בנוגע לביטוי אהבה לילדים.
גם אני מאוד מאמינה בזה
אבל לצערי
עם ביתי בת הארבע זה פשוט לא הולך.

בכל יום אני נוהגת לצאת לקראת הילדים
בשעה שהם חוזרים ממוסדות הלימוד
ולקבל אותם בחיבוק ובחיוך.
אבל הבת בת הארבע דוחה את הביטויים האלו.
היא חומקת מהחיבוק
ולא מאפשרת לי לבטא כלפיה אהבה.
בנוסף היא מרבה להציק לתינוקת ולהתנהג בצורה מאוסה.
נראה שהיא פשוט מחפשת כיצד למשוך אליה אש.

הדבר מתסכל אותי מאוד.
אשמח אם תעניקי לי עצה כיצד עלי לנהוג.


ובכן,
אמא יקרה.
אפשר להבין את כאבך.
עצם המציאות שהילדה שלך, עצמך ובשרך,
דוחה את קרבתך,
כואבת מאוד.

מה יותר טבעי שתחושי תסכול
כאשר את כאמא מבינה שנכון ובריא וטוב להעניק לילדים חמימות ואהבה
אבל במקרה הזה הילדה פשוט לא מאפשרת לך.

יכולות להיות לכך שתי סיבות שמשתלבות זו בזו.
מה שחשוב קודם כל
זה להבין שכל מה שתיארת אופייני להרבה ילדים בגיל הזה.
במיוחד לילדים שמתמודדים עם אחים קטנים.
זה בסדר. זה מאוד נורמלי ויש לזה פתרונות.

דבר נוסף שחשוב להדגיש
הוא שילד שדוחה גילויי אהבה, למעשה זקוק להם מאוד.
אולי הוא זקוק לביטויי אהבה אפילו יותר מילד שמקבל את זה בטבעיות ובהנאה.

הסיבה שהוא או היא זקוקים לאהבה
היא תחושת חוסר הביטחון שלהם שאכן באמת אוהבים אותם.

ננסה להיכנס לראש של הילד הקטן.
כשהוא היה הקטן במשפחה הוא היה מלך
והנה פתאום מגיע אזרח חדש,
ועוד אחד ועוד אחד
וגם אותם ההורים אוהבים.

הוא נכנס לסערת רגשות.
בגיל הזה הוא אפילו לא יודע להסביר את זה לעצמו
אבל בתוך תוכו יש לו חשש
שעכשיו פחות אוהבים אותו
או אולי כבר לא אוהבים אותו
ואז הוא עושה מבחן.

הוא מתנהג בצורה מאוסה.
עושה מעשים שליליים
כמו הילדה שנראה שהיא "מושכת אש".

במקביל הוא יכול גם לדחות ביטויי אהבה
כאילו הוא קורא תגר:
"בואו ונראה אם אתם באמת אוהבים אותי.
בואו ונראה אם גם כשאני דוחה את ביטויי האהבה
וגם כשאני מתנהג לא יפה אתם עדיין אוהבים אותי".

אנחנו ההורים נמצאים לכאורה במלכוד
כי הוא לא מאפשר לנו ביטויי אהבה.

אז אני מסכמת –
הסיבה הראשונה להתנהגות כזאת היא סוג של מבחן שהילד עושה לנו לדעת אם אנחנו אוהבים אותו.
בע"ה בפוסטים הבאים אתאר סיבה נוספת להתנהגות כזאת
ומהם הפתרונות לכך.

בינתיים (ותמיד!)
שיהיה לכולכן הרבה נחת
מעצמכן ומילדיכן (:
אסתי.

נ.ב.
רוצה לשדרג את חוויית האימהוּת שלך? הקליקי כאן.


מתחברת לדברים? יש לך הערות? הארות? השגות?

מזמינה אותך לכתוב לי לדוא"ל: Estihes@gmail.com 

או להשאיר תגובה בטופס למטה.

אשמח לשמוע ממך (:

תגובתך: