ט' בשבט תש״פ

04/02/2020

האם זה חייב לכאוב? 😭

בס"ד

 

בטיפ הקודם ציטטתי שאלה של אמא

מה לעשות עם הבת שלה

שלא מאפשרת לה לבטא כלפיה האהבה.

תיארתי שם סיבה אפשרית אחת להתנהגות כזאת
וכאן אני מפרטת סיבה נוספת.

סיבה שניה שגם היא אופיינית לגיל הזה היא הצורך בעצמאות.

כאן אני רוצה להרחיב מעט על הדינמיקה של החיים.

החיים שלנו מורכבים מרצף ארוך של התנתקויות והתחברויות, פרידות וקשרים.

כל נקודה של פרידה מכילה בתוכה כאב –
הירידה לעולם,
הגמילה והמעבר למזון רגיל,
החלאקה,
הפעם הראשונה שיוצאים לגן או למטפלת,
הבר מצווה,
הנישואין.

במקביל, כל פרידה שכזאת
פותחת פתח לאפשרויות נרחבות הרבה יותר.

ובסופו של דבר הכאב עובר את העיבוד שלו
ונשארים עם הנחת.
הקשר מקבל אופי אחר.
אופי שהוא תמהיל של משאבים מהעבר –
זכרונות מעצימים,
למידה והתנסות,
ואנחנו יוצאים מהשלב הזה עם העושר הפנימי שחוויית הצמיחה הזאת הותירה בנו.

בטיפים הקודמים הרחבתי על גיל המרי
שהוא בדרך כלל בין גיל שנתיים לגיל חמש.
הסברתי
שכדי שילד יעבור מהשלב הפסיבי של היותו תינוק תמים ונייד
לשלב בוגר יותר של ילד עם טעם אישי ובחירה,
הוא עובר תקופה של חוסר איזון.

שלב ההתבגרות הזה,
בדומה להתבגרות השניה של גילאי העשרה,
מלווה בהתנפצות רועשת של דפוסי השלב הקודם
ולכן היא מלווה בסערות רגשיות, תגובות קיצוניות, רגשות מנוגדים ורצון לעצמאות.

המעבר בין האיזון היחסי של תקופת הינקות
לאיזון היחסי של תקופת הילדות עובר דרך תקופה של חוסר איזון.

כאן אנחנו נתקלים בדילמה.
הילד זקוק להרבה תמיכה ואהבה.
הוא דורש את זה לפעמים בצורה לא יפה ולא נעימה.
לעומת זאת לפעמים
דווקא כשאנחנו מעוניינים לתת לו את היחס ולהעניק לו אהבה,
הוא דוחה את זה.
הוא לא תינוק.
הוא כביכול לא צריך את זה.

אז מה עושים?
איך יוצאים מהמילכוד?
על כך בע"ה בטיפים הבאים.


נ.ב.
רוצה לשדרג את חוויית האימהוּת שלך? הקליקי כאן.


מתחברת לדברים? יש לך הערות? הארות? השגות?

מזמינה אותך לכתוב לי לדוא"ל: Estihes@gmail.com 

או להשאיר תגובה בטופס למטה.

אשמח לשמוע ממך (:

תגובתך: